הנה אני ואחי אלון ממש מזמן:
אם עוד לא נרשמת איכשהו, תירשם.
הנה אני ואחי אלון ממש מזמן:
בגיל 12 או משהו כזה, הייתי סגן אלוף הצפון בג׳ודו, ואני זוכר שגם אלון היה לא רע.
אבל אחרי ה׳הישג׳ ההוא פרשתי (בדיוק אחרי שאמא שלי קנתה לי חליפה חדשה, ׳של מקצוענים׳. רצתה לרצוח אותי) אני זוכר שהמאמן שלי רונן היה תמיד אומר:
״וולר, אתה לא רע בכלל אבל יש לך בעיה – אתה לא מתפקד בקרבות!״
יודע למה זה קרה?
כי פחדתי רצח מהקרבות האלה. באימונים מול היריבים במכון הייתי חיה רעה, ונראה לי אני היחיד בהיסטוריה של המכון ההוא ברמת אשכול… שאף פעם לא נכנע.
אבל הקרבות הרגו אותי. המתח והלחץ להראות מה אני יודע מול העיניים של ההורים שלי, החברים למכון ובמיוחד המאמן…
גמרו לי על הנשמה.
ואז הייתי משתבלל בעצמי, נלחם כדי לא להפסיד (לא כדי לנצח) ו… מפסיד.
ואם אתה חושב שהפחד המחורבן הזה לא הרים את הראש המכוער שלו גם בחיים ובביזנס, אתה טועה.
לא יודע אם אתה יודע, אבל בבית ספר הייתה לי בעיית הסמקה קשה. בכל פעם שהמורה הייתה יורה לכיווני שאלה, הייתי מפסיק לנשום, מאדים ואז מאדים עוד יותר כשכל הילדים היו מסתכלים עלי, ואחר כך צוחקים עלי.
ובביזנס, לא יכולתי לדמיין לעמוד על במה ולדבר לקהל. יודע מה, אפילו לא למצלמה. סיפרתי לעצמי סיפורים של אידיוט:
״אתה כותב, נועדת להיות מאחורי הקלעים״.
אבל יודע מה קרה שם בתכלס? נתתי לכלבה הקטנה בתוכי לנצח, בגלל איזה בולשיט שאני סוחב מהילדות.
ואם אתה מפחד לעשות מהלכים שאתה יודע שיגרמו לך לפרוץ בביזנס, הבאתי לך את אריק זאבי בכבודו ובעצמו שיבריח בנחמדות, קשיחות ובמופתים…
את הכלבה הקטנה בתוכך החוצה!
>> נמאס לי לפעול ולחיות בפחד, תביא לי את אריק זאבי שיעבור!
לאב יו קוברה, וולר
נ.ב.
אם יש לך שאלה על מאחורי הקלעים של קמפיין גדול כזה שגר לי במייל חוזר.
גם אוכל לענות פה לרשימת המנויים שלי מול כולם וללמד אותך כל מיני דברים בשיווק רמה גבוהה, וגם תיתן לי רעיונות למיילים כשאני עייף והמוח כבר לא עובד 🙂
|
|
|