התגובות על ערוצי הרווח עדיין זורמות פנימה,
ואנחנו ממשיכים הלאה בכל הכוח.
אז אחרי החצי שנה אחרי השחרור שבה אני יושב
בבית, אני נכנס לעבוד כ״מוכרן״ בדיוטי-פרי הצף
של ספינת תענוגות של מנו ספנות…
(כן, לא הספיקו לי 3 שנים בים. החלפתי צד
במזח, ויאללה בלגן)
זאת הייתה תקופה שלמדתי בה מאסטרקלאס על כסף,
על מה אנשים שורפים אותו, והכי חשוב-
למה.
גיליתי למשל שבגלל ההבנה שלי בוויסקי, אני יכול
להמיר בקלות לקוח שרצה לקחת ג׳וני ווקר בלאק
לייבל ב-40 דולר…
לג׳וני ווקר בלו לייבל ב-200 דולר!
פשוט, דרך משחק על האגו שלו.
״מה, לא קלטת שחבר שלך הביא לפני יומיים בלו
לייבל? בושות לרדת לחדר עם גולד.״
וגם למדתי שאסור לך בחיים להציע ללקוח מוצר
שיעשה לו טוב, אבל שאין לו שום רצון לקנות.
למשל, במקום לקנות את הבלו לייבל ב-200 דולר
אפשר לקבל בחצי מחיר…
סינגל מאלט פצצה!
(סינגל מאלט זה וויסקי מלתת שעורה בלבד
ומזקקה אחת, שמיוצר באחד מאיי סקוטלנד)
אבל ל-90% מהלקוחות שעלו לתדלק אצלנו לא
להיה מושג מה זה סינגל מאלט, והרבה ויותר חשוב-
לחברים ולחברות שלהם לא היה מושג!
אז הם קנו בלו לייבל ב-200 דולר, הרגישו עבדאי
ושלום על ישראל.
בכל מקרה, יום אחד באמצע העונה צועד באיטיות
לתןך חנות גבר זקן, רזה וגבוה.
המנהל ליאור קולט אותו מזווית העין, טס מהקופה
ללחוץ לו את היד ומוביל אותו אלי…
הגבר הזקן, רזה וגבוה ממקד את העיניים שטופות
הדם שלו בפרצוף שלי, וחורק:
״ילד, תארוז לי בבקשה 20 רויאל סאלוט, 15 בלו לייבל
ועשרה מקאלן 18 שנה״
אני בשוק.
אין מילים
וויסקים ב-4,000 דולר.
במשפט אחד.
אני בולע רוק, רץ למחסן ומכין לו שני ארגזים עם הבקבוקים המפוארים.
זורק פנימה עוד 3 טסטרים של שאנל, הבשמים להרחה שיש על המדף בדיוטי פרי,
וסוחב הכל לסוויטה שלו, הכי גדולה בספינה –
מול הסוויטה של מאיר חובב הרקדניות האוקראיניות, וגם מנכ״ל הספינה.
דופק בזהירות על דלת העץ, ושומע רטינה וליחה נפלטת
מהעבר השני. אחרי דקה או שתיים, היא נפתחת.
הזקן לא מדבר.
רק מסמן לי להיכנס פנימה, ולשים את הארגזים והמתנות
שלו ליד המרפסת שמשקיפה אל הטיילת של מונאקו.
אני נפטר מהמסע הכבד, מתחיל לצעוד החוצה, ופתאום
הוא אומר:
״עבדת קשה ילד, תמזוג לנו כוסית ממה שבא לך״
וככה פתאום, אני מוצא את עצמי יושב על הספה הלבנה
של הסוויטה, מקליק לחיים עם האיש המוזר הזה.
״מה אתה עושה בחיים?״, אני חייב לשאול.
״עשיתי״, הוא עונה.
״הייתה לי חנות לנעליים בייבוא מסין בעיר התחתית חיפה,
ואחר כך השתלטתי שם כמעט על כל הרחוב.״
״איך?״, אני שואל בקול קצת רועד, קולט שיכול להיות
שאני מדבר עם מאפיונר רציני.
״בזמן שכל הדפ״רים שם התעסקו כל היום בלמכור
בגדים וסיגריות מזויפות, אני עשיתי ביזנס.״
וככה השיחה נגמרה.
אני חזרתי לחנות.
הוא שיחד נוסעים תמימים להוציא לו את הבקבוקים
מהמכס תמורת חפיסות מרלבורו.
והחיים המשיכו.
כמה חודשים אחר כך, אחרי שהעונה הסתיימה וחזרתי
הביתה לנופית, קראתי שוב את ״אבא עשיר אבא עני״
של קיוסאקי.
והפעם, הבנתי למה בדיוק הזקן התכוןן.
הנה, תראה:
קיוסאקי מלמד שיש ארבע רמות של עשיית כסף.
הרמה הכי נמוכה היא להיות עובד שכיר. אתה מקבל
משכורת, ויאללה ביי.
הרמה השנייה היא להיות עצמאי, כלומר אדם שבמקום
לעבוד אצל מישהו אחר… ייצר לעצמו עבודה.
הרמה השלישית היא להיות יזם, בעל עסקים, וברמה
הזאת כבר יש מינוף והכסף גדל בגלל שהזמן שלך
כבר לא שווה כסף.
הרמה הכי גבוהה היא להפוך למשקיע, רמה שבה
הכסף עובד עבורך ומייצר עוד חברים ירוקים כמוהו.
עכשיו המטרה שלנו?
היא פשוט לקפוץ כמה שיותר מהר מהרביע שאתה נמצא
בו עכשיו, לרביע הבא. למשל, אם אתה עובד, המהלך הבא
שלך הוא לפתוח עסק עצמאי, אפילו מהצד.
ואם אתה עצמאי ובנית עבודה לעצמך, המטרה שלך היא
לעלות מדרגה ולהפוך להיות יזם, בעל עסקים, ולהתחיל
ליהנות ממינוף.
וכך הלאה…
רק שכדי לעשות את כל זה, צריך…
כסף!
והרבה.
ובמיילים הבאים בסדרה אנחנו נדבר על איך לפתח
לעצמך ערוץ הכנסה חדש ואולטרה רווחי, שמאפשר
לכל זה לקרות.
לאב יו,
וולר
נ.ב.
דרך ערוץ הרווח הזה הפכתי בעצמי למשקיע, עם 2 נכסים
בברוקלין, שותפות בבניין בולנסיה, קרן באוסטריה, 3 קופות
חסכון בהראל והשקעה בחברת הלוואות חברתיות…
ובגלל זה, אני רוצה לפתוח לך בקרוב את ההזדמנות לפתח
אותו בעצמך.
שלם וקח:
1. יש לך צ‘אנס אחד בלבד ליצור רושם ראשוני
סידרתי לך פתרון שיעזור לך במיילים, בפייסבוק, במודעות,
בסושיאל ובכל מקום שבו פוגשים אותך בפעם הראשונה.
ככה תציג את עצמך באופן מפרגן, מבסס מוניטין ואפילו חומק
מתחת למסנן הספאם של ה-‘כן בטח‘. תבדוק אותו מכאן
2. שברתי את תעשיית יחסי הציבור בישראל 🙂
בדרך כלל עושקים אותך בריטיינר קבוע של כמה אלפי שקלים
בחודש, עם הרבה הבטחות ותקוות שווא. אבל בגללי
תעשיית יחסי הציבור זועמת, וגוססת. למה? תראה את זה…
