לא התכוונתי שהיציאה שלי נגד עסקי ועצמאיי ה״שליחות״
תמשך יותר ממייל אחד…
אבל כמות וויכוחי המרקטינג שהתפשטו במייל,
פייסבוק ובקבוצות הוואטסאפ הסגורות שלנו,
הוכיחה שעליתי פה על Issue כואב…
ובוער.
למשל,
זה הדיון שהופיע בקבוצת ה-100k מחזור 1.0:

דיברנו על אורטל איטח, שהיא מאמנת ומכשירת מאמנות,
שמתהדרת בזה שהיא חיה ופועלת ב״שליחות שלה״…
ועדיין הביאה את ה-100k שלה!
(הקייס סטאדי של איך בדיוק היא עשתה את זה על הכוונת,
ילדה לא מזמן תינוק וערוץ רווח אז זה מתעכב)
החידה:
איך יפת הנפש הזאת, שמגדירה את עצמה כ״שיטת עמוד
השדרה הפנימי לתת המודע״ (?!), הפכה למספר אחת
בנישה שלה?

התשובה המלאה שלי פשוטה:
איטח מצהירה שהיא פועלת משליחות, ואם פגשת
אותה, אתה מרגיש שזה אמיתי. אבל לפני זה…
קודם כל היא מחוברת למציאות. זה אומר שהיא
שואלת את עצמה כל פאקינג יום:
״האם הם באמת ישלמו את מה שמגיע לי על זה?״
ורק אם התשובה חיובית, היא יוצאת לתקוף עם הערך,
האנרגיה והתרומה שלה לאוואטר. ואם לא, אז בכאב
לב היא תשכח מזה!
נדרשו כיוונונים ב׳קופסה׳ כדי להביא אותה ל-100k,
אבל האמת שהיא הייתה חומר קל ביד היוצר.
יודע למה?
כי מההתחלה היא הבינה שהמטרה של ביזנס היא לייצר כסף,
ואז להשתמש בחלק מהכסף הזה כדי לייצר אימפקט וחשיפה
לעשרות אלפי נשים בשוק שלה!
ובלי כסף…
אין יכולת לממן אימפקט…
אין יכולת לפעול בגדול כי אתה טרוד מחוסר בכסף…
מה שאומר שתישאר קטן, לא רלוונטי ואנונימי…
Forever
לאב יו,
וולר

נ.ב.
כלים שאיטח השתמשה בהם:
א. למדה לכתוב כדי למכור בסטייל שלה (לא שלי, שלה)
ב. עשתה כתבה והזרימה אליה את הנשים
ג. למדה לפרסם בתשלום ולא לחכות למשיח הפה-לאוזן
ד. נכנסה ל-100k למרות שפחדה מזה רצח
תעתיק, תדביק, תרוויח.