איסור קריאה לבעלי נפש רכה

״האם נשלח לצד שמאל?״
״כן״, עניתי.
״אם כן, אתה יכול לראות אותו שם״, אמרו לי.
״איפה?״ 
יד אחת הצביעה על הארובה בריחוק כמה מאות מטרים, ממנה היתה
מיתמרת לשון של אש אל שמיה האפורים של פולין. 
״שם נמצא ידידך, נישא למרום.״
 
(ויקטור פרנקל)
 
***
 
תראה, להגיב בייאוש, ותרנות, דחיינות וחרדה לקרייסס הזה 
זה טבעי ויותר מזה, אינסטינקטיבי.
 
המוח האנושי שלנו הוא מכונת הישרדות משומנת על פני
מיליוני שנים.
 
בגלל זה, אם אתה פועל בקרייסס הזה לפי מה שבא לך לעשות,
כלומר מה שהמוח שלך מבקש שתעשה, אני יכול להבטיח לך
שיש סיכוי גבוה שאיכשהו תשרוד.
 
לא אמרתי איך תשרוד,
אבל תשרוד.
 
הנה דוגמא להישרדות:
 
***
 
״עשיתי זמן מה בצריף לחולי טיפוס. חומם היה גבוה ולא פעם, 
היו הוזים הזיות. רבים נטו למות. שעה קלה לאחר שמת אחד מהם,
ראיתי בלי התרגשות יתירה את המחזה שהתחולל עתה.
 
האסירים קרבו אחד-אחד אל הגופה שעדיין הייתה חמה. אחד מהם
חטף את שריירי בליל תפוחי האדמה. אחר החליט בנפשו, כי נעלי
העץ של המת היו טובים משלו ונטל אותם לעצמו.
 
שלישי לקח את מעילו של המת ואסיר רביעי שמח על שעלה בידו 
להשיג – איזה אושר! – שרוך נעל אמיתי.
 
(ויקטור פרנקל)
 
***
 
אז דבר ראשון, קצת פרופורציות. כתבתי בראש המייל הזה:
״אל תהיה כלבה קטנה״, ויש לזה סיבה טובה.
 
כמי שאוהב היסטוריה, ולומד אותה יום יום בגלל שהיא (א) מרתקת
(ב) חוזרת על עצמה (מה שעוזר לי להיות בצד שמרוויח, לא חוטף)…
 
לא צריך לספר לך מה כמה 3-4 דורות של יהודים מעליך הצליחו לשרוד,
בטח שלא ביום שהתחיל עם צפירה, right?
 
שמע את זה:
 
***ֿֿ
 
״כמו כל אסירי המחנה סבלתי גם אני מבצקת. רגלי היו נפוחות ועורי מתוח 
עד כדי כך שכמעט לא יכולתי לכפוף ברכי, שלא לדבר על לקשור נעלי. לא
היה מקום לגרביים, גם אם היו לי. 
 
יצאנו לחפור תעלה בשלג הקפוא.
 
רגלי היחפות בנעל הפתוחה היו משום כך כמעט תמיד רטובות ונעלי
מלאות שלג. כל פסיעה ופסיעה הייתה עינוי. הקאפו, שראה גבשושית 
של עפר מוטלת לפני, ולפיה היה אפשר לראות בדיוק כמה חפרתי,
פתח וצווח:
 
״חזיר שכמותך, הסתכלתי בך כל הזמן! עוד אלמד אותך לעבוד! חכה
שתחפור חרא בשיניך- אתה תמות ככלב! אגמור אותך! מה היית חזיר,
סוחר?״
 
״הייתי רופא מומחה״
 
״רופא? אז בטוח סחטת ממון רב מאנשים תמימים.״
 
(ויקטור פרנקל)
 
***
 
אז היום, כשהשמש של תחילת הקיץ זורחת בחוץ, כשהשמים כחולים
וכשאתה יכול וללכת כמעט לאן שבא לך…
 
כשאתה יכול לצאת להתאמן, להרים ערוצי רווח חדשים ושאף מאדרפאקר
לא מורשה על ידי החוק להוריד לך אבן על הגולגלת… 
 
זה לא אותו דבר!
 
אז תפסיק להתמסכן ולרחם על עצמך, מיד.
יהודים, בשר מבשרך, שרדו תקופות ארוכות וקשות פי אלף מהקורונה,
וחיים עד היום כדי לספר על זה.
 
אם ככה, כדאי שתשאף לעשות יותר מלשרוד את ימי הקרייסיס האלה,
לא משנה כמה גמור כלכלית או נפשית כרגע.
 
איך עושים את זה?
 
הכל מתחיל מזה-
 
***
 
״דבר אחד אני מבקש ממך״, הוסיף ואמר האסיר בבלוק הצריפים שלי.
״תתגלח יום יום, ככל האפשר, אפילו אם תצטרך להשתמש בחתיכת
זכוכית כדי לעשות את זה…
 
מראה פניף יהיה צעיר יותר והגירוד יעלה סומק בלחיים שלך. אם אתה
רוצה  להישאר בחיים, אין דרך אחרת. יודע מה זה מוזלמאן?״
 
״לא״, עניתי״
 
״מוזלמאן הוא אדם שנראה עלוב. מדוכדך, כפוף, חולה. במוקדם או 
מאוחר, לרוב מוקדם, כל מוזלמאן צפוי להישלח לתא הגז. אם ככה,
פשוט תתגלח.״
 
(ויקטור פרנקל)
 
***
 
המנהגים הבסיסיים ביותר הם המפתח. כי הם מה שנותן לך מסגרת. בגלל זה,
ולא אכפת לי אם פאקינג מטאורים בוערים יפלו בחוץ, אני קם ב-04:53 כל יום,
ויוצא להתאמן.
 
בגלל זה, אני אוכל בדיוק כמו שהייתי אוכל לפני הקרייסיס.
בגלל זה, סדר היום שלי דומה כמה שאפשר למה שהיה לפני הקרייסיס.
 
ככה אני מנצח במלחמה הראשונה, המלחמה על הראש שלי. ואז? 
יש אנרגיה, כוח ודרייב לצאת לתקוף בביזנס ודווקא עכשיו.
 
אבל כל זה?
 
עובד רק אם סיימת להתאבל על החלומות והתכניות שהיו לך לפני
הקרייסיס…
 
***
 
״מטבע הדברים, בגלל תת התזונה הייתה התשוקה למזון דחף פרימיטיבי
עיקרי. הציר שעליו סבבו על חיי הנפש שלנו. אחד היה שואל את שכנו לחפירה-
מה אתה הכי אוהב לאכול?
 
מיד היו מגלגלים מתכונים ומתכננים את התפריט ליום שבו התראו שוב. אותו
יום רחוק, אחרי השחרור והשיבה הביתה. 
 
בעיני, הייתה סכנה בשיחות האוכל האלה. בסופו של דבר לא היה בהן יותר
מאשליה. ואשליה, היא עניין הרסני מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית.״
 
***
 
עוד דרך להכניס את עצמך לפרופורציות ולתכנת את המוח כדי שיבין
שזה לא סוף העולם היא להודות, כלומר להכיר בדברים הטובים בחיים
שלך ולהגיד עליהם תודה.
 
באמת להגיד תודה.
כהרגל.
 
למשל…
 
אחרי סשן יוגה ארוך, אני מסיים במדיטציה של 3-4 דקות ואומר
״תודה״ בראש על כל מיני דברים, לא משנה מה.
 
פרנקל מספר…
 
***
״היינו מכירים תודה על החסדים הקטנים ביותר. שמחנו כשהיה לנו זמן
להוציא כינים מבשרנו לפני ששכבנו לישון. וזה למרות שמלאכה זו לא 
הייתה עונג גדול, בגלל שהיינו צריכים לעמוד ערומים בצריף הקפוא,
שמתקרתו נשתרבבו נטיפי קרח.״
 
(ויקטור פרנקל)
***
 
ולצד התודה, אתה חייב לדעת לסבול.
 
להצליח בחיים אומר בפועל להפוך לאדם שיודע לסבול, ומסוגל לסבול
מצבים, אירועים ותקופות שהאזרח הפשוט באפודה לא מסוגל להתמודד
מולם.
 
טיפ מהשואה:
 
***
 
סבלו של אדם דומה להתנהגותו של הגז. אם יכניסו כמות של גז לחדר
ריק, ימלא הגז את החדר בצורה שווה, לא משנה גודל החדר. וכך, הסבל
ממלא את נפש האדם ותודעתו, לא משנה אם הסבל גדול או קטן. 
 
אם ככה, ׳גודל׳ הסבל שלך כאדם אינו אלא יחסי.״
 
***
 
והכי חשוב לזכור, שכמו שפרנקל מלמד אותנו אחרי שלא רק שרד את 
הנסיבות הקשות ביותר ליצור אנושי, אלא אפילו שגשג בהן…
 
אתה יכול לבחור איך פאקינג להגיב לכל מצב!
 
***
 
״התיאור שכתבתי על החיים שלנו באושוויץ עלול לייצר את הרושם שהאדם
נתון כולו ללא מנוס להשפעת סביבתו. אך מה בדבר חירות האדם?
 
התיאוריה שאומרת שהאדם הוא לא יותר מתוצר הגנטיקה והסביבה שלו
שגויה. כך הוכיחו כמה מאיתנו במחנה ההשמדה.
 
לאדם חופש בחירה של פעולה, ולא משנה הנסיבות. תמיד האדם יכול
לשמור על שארית של חירות רוחנית, של עצמאות מחשבה. 
 
במחנה הריכוז, היו תמיד אנשים שהיו עוברים צריף צריף לעודד רוחם
של האחרים. לפרוס להם מפרוסת לחמם האחרונה. אולי היו מעטים,
אבל הם הוכיחו כי אפשר לקחת ממך הכל חוץ מדבר אחד-
 
את היכולת שלך לבחור את התגובה שלך בכל מצב.״
 
***
 
נחזור על השורה התחתונה רגע…
 
אפשר לקחת ממך הכל חוץ מדבר אחד-
את היכולת שלך לבחור את התגובה שלך בכל מצב.״
 
ובגלל זה, המעטים שתוקפים בקרייסס ולא מתבכיינים,
מצליחים בסופו של דבר,
כמו מיק ודין ה-power couple:
 
 
זה אף פעם לא קל.
זה תמיד לפעול נגד האינסטינקט שלך שרוצה להשתבלל ולבכות.
אבל זה תמיד פאקינג אפשרי.
 
תוקפים את זה ביחד,
וולר
 
נ.ב.
 
1. את ערכת החילוץ שמיק ודין הפאואר-קאפל קנו
 
אתה יכול להשיג פה [https://wordsthatsell.krtra.com/c/bdXmhGYkBfYf/Dx37]
 
2. בחמישי הקרוב ב-1900 אנחנו נפגשים בהדרכה בשידור חי (אין הקלטה)
שהמטרה שלה היא לתת שוק חשמלי לביזנס שלך כדי להחזיר אותו לייצר
כסף, לקוחות ותהילה יותר מאי פעם
 
אתה יכול לשריין מקום פה [https://wordsthatsell.krtra.com/c/W3CT8iSgztZa/Dx37]
 
(500 מקומות בלבד, אין הקלטה, אין שידור חוזר, יש מצב שתוכל לשאול
שאלות בסוף, תלוי מתי נסיים) 
 
 
————————-
 
שלם וקח: 
דווקא עכשיו בזמן משבר הקורונה,
 אתה חייב להצטייד בכלים שידאגו
שאתה הופך את פרק הזמן הקריטי של המשבר
להזדמנות הגדולה שהביזנס שלך ראה עד היום…
 
1) תוכנית חילוץ למשבר הקורונה: מבצע לזמן מוגבל
דווקא עכשיו, כשכולם נמצאים בבית קפואים מחוסר
וודאות, יש לך הזדמנות אדירה להיכנס למוד חירום בביזנס
ולצאת לפשוט על כל היער הירוק!
היזמים שלי ב-100k מייצרים ממש עכשיו עשרות אלפי שקלים
דרך תוכנית החילוץ הזאת.
 
שים יד על תוכנית החילוץ לביזנס: מבצע בליץ ל-7 ימים