בחמישי בלילה יהונתן האדם
ודנה הכלבה מיחידת הכלבים האזרחית
מצאו את אבא במקום שבו שיימצא – 200 מטר מהבית.
מאות מהאנשים המדהימים
שעזרו בחיפושים עברו ליד המקום.
לעזאזל, זה גם היה המקום הראשון
שכתבתי לעצמי לחפש בו בדרך מתל אביב לנופית…
אבל לבן אנוש לא היה סיכוי למצוא אותו.
רק כלב מסוגל.
למי ששאל בעקיפין, זה בסדר… אין צורך להתבייש
לא, לא יודע איך או למה הוא הגיע למקום המזעזע הזה.
יש לי רק השערות.
ערוץ נחל עמוק, שלא היה לי מושג שקיים,
מכוסה בשלוש שכבות שיחים דוקרניים ועצים צפופים.
סיכה אתה לא יכול לזרוק לשם.
צללנו לתוך מבוך הסבכים הקוצניים האלה כבר כמה פעמים.
נדקרנו ונחתכנו ודיממנו בזמן שאנחנו שוברים את הראש
איך אבא הצליח להגיע לשם. בעצמי כמעט נלכדתי.
אולי גם בחיים לא אדע…
אבל עם זה אני יכול לחיות.
לא כל דבר צריך לדעת.
העיקר שהיום כולנו יכולים לעשות closure
ולהיפרד מאבא לשלום, לפחות מהגוף שלו,
כי ימשיך לחיות לתמיד בקומת הפנטהאוז של הראש שלי.
עכשיו, שלא תטעה.
כן, ארבעת הימים האלה היו הכי חשוכים וקשים בחיים שלי.
אבל הכי מוזר, גם הכי מוארים שאי פעם חוויתי.
נשבע.
בחיים, אבל בחיים, לא הייתי קרוב לשער
כמה טוב וכוח יש בלב של אנשים.
כשניב ואני הגענו,
המשטרה ויחידות מתנדבים אדירות כבר העלו לשמים,
יבשה ו-ואדיות כל יצור או כלי שיכול ללכת,
לנסוע ולעוף שיימצא את אבא.
דמיין שניה שאתה מסתכל למעלה,
רואה בשמים מסוק משטרה מטרטר עם זרקור מפלצתי
ופתאום קולט שזה אבא שלך שהם מחפשים?!
מהרגעים המעטים שהרמתי ראש מעל למהומה
וקלטתי לשניה קצרה וואט דה פאק הולך פה.
והיו גם דרונים מזמזמים, רכבי שטח שלא ידעתי על קיומם,
אופנועים, סוסים, כלבים ובעיקר – רגליים. מאות זוגות רגליים.
חזקות. נחושות. של אנשים טובים עם הלב הכי גדול שראית בחיים.
החבר׳ה האדירים מנופית שאבא ואמא
גרים לצידם שנים ארוכות,
אבל בכלל לא הכרתי.
תקפו וסבלו איתנו את הסיוט הזה
מהשמש הרותחת של היום עד לשעות המתות של הלילה.
אני יצור עירוני הארדקור,
לא ״צריך״ קהילה, שזה בסדר שאתה צריך אחת.
ובנופית, יש לך חתיכת קהילה חזקה ורצינית. כבוד לגור פה.
יחידות המתנדבים הרגליים,
ממונעים ומספר אחד- היכ״ל,
יחידת הכלבים לישראל בפיקודו של מייקי.
תבין, אני מדבר על גברים שעזבו את האישה, הילדים
הלימודים והמבחנים כדי לאתר אדם שהם לא פגשו
או ראו בימי חייהם, בלי לצפות לשקל.
הביאו קרוואן ענקי מהשומרון, הכלבים ישנים שם.
הם על מיטות שדה. בחום, מתחת לכיפת השמים.
איפה מוצאים טוב לב ושליחות כזאת?
ספר לי, פותח קו ייצור.
כוחות המשטרה, בפיקוד אביעד כהן התותח
וקצין המודיעין מספר אחד בארץ לנעדרים פיבין,
שהתברר כגיק פסיכולוגיה והתנהגות אנושית סקרן ממש כמוני.
הזרמתם כוחות אדירים לשטח ב-48 שעות הראשונות
ועשיתם כל מה שאפשר… עד שהייתי צריך לתת פוש קטן 😉
למרות החיכוכים ההכרחיים,
אוהב ומעריך אתכם בטירוף ונראה לי
-למרות שלא תודו בזה – התחושה הדדית.
החבר׳ה מבית הספר שמכירים אותי
יותר משאני מכיר את עצמי.
יצרתם לי את המקום לפרוק ואת הכוח להמשיך
ובאמת, שאני אוהב אתכם כמו אחים בדם.
פעם באה נצא לטיול באיזה נחל
או ואדי בלי התיק של לחפש סימני חיים של חבר משפחה.
ומה עם הצוות ומאות
התלמידים הקילרים שלי בקוברה מרקטינג?!
וואו.
נתנו לי את המראה הכי יפה בעולם
למיינדסט ה׳תירוצים או תוצאות׳
שאני עושה כל מה שאני יכול כדי
לקעקע ב-DNA של כולנו בשנים האחרונות.
היו רגעים בסיוט הזה שמעבר לפאסון,
מבפנים?
ייאוש שחור החל לשלוח גרורות למוח ולרגליים.
אבל לראות את הפרצופים המחייכים-קשוחים שלכם
נוהרים לחמ״ל… מייעצים, מרימים, מבטיחים שנמצא…
לשמוע אתכם מחפשים וחולקים מידע סודי
על אחוזי המרה של דף נחיתה, סגירה של וובינר והצעת פרונט רותחת,
הבעיר בי את האש להשתיק בראש את לחישות השטן
(״זהו, כבר לא תמצאאאאאא אותו ותצטרך כל החיים
לחיות עם הידיעה שנכשלתתתת ואתה לא יודע מה קרה לוווווו״)…
להמשיך לדחוף חזק קדימה.
ומה תגיד על זה?
עשרות החברים לתעשיית הביזנס והאונליין שנתנו פה יד והתאחדו.
תותחים שאמרנו מיליון פעם ׳חייבים לשבת לקפה!׳.
במקום זה, עמדנו בחמ״ל נופית, או באיזה מידרון,
או בכפר ערבי, על כוס מים, חקרנו את המפות ועבדנו ביחד.
אמן שאף אחד מכם לא יעבור סיוט כזה,
אבל הבנתי שלמרות שחלקנו מתחרים,
ולמרות ההתכסחויות מעל ומתחת לרד״ר
ולמרות העתקות הקופי 😉
הכל פאקינג נונסנס.
ביחד, אנחנו עושים משהו גדול פי אלף
מהאינטרסים הקטנוניים – אך נחוצים –
של כל אחד מאיתנו.
אנשים שחיפוש נעדרים הוא המקצוע שלהם
אמרו שבחיים לא נתקלו בדבר כזה.
חבר׳ה שלי שרועדים מפחד מהברפיז ברביעי
זינקו ראש לתוך שטח ברמת קושי חמש כוכבים.
לא באנו לחפש. באנו למצוא.
בחצרות, רחובות, שבילים, ואדיות,
שיחים,מדרונות, בורות נטושים.
כמה חבר׳ה קברו את המבט בקרקע
כשראו אותי בחמ״ל, שבורים שלא הצליחו…
בזמן שכל מה שבא לי לעשות זה רק לחבק אתכם
ולהגיד תודה ענקית שמילים לא יצליחו להביע.
אני בטוח גם ששכחתי, או שאני לא יודע על,
כמה נשמות ענקיות שפעלו באורות ובצללים
כדי לגרום להכל לזוז בעצמה כזאת,
עד שהמשימה הושלמה ואבא נמצא.
תודה מכל הלב.
והכי חשוב-
איך אפשר בלי העוצמה של ה-core פמילי.
דוד רוני שהוכיח שהוא ׳וולר׳ למרות שהוא ׳כהן׳,
ניב שאיתר את החתימה האלקטרונית היחידה של אבא
במצלמות והרים במנהיגות וברצינות שלו
את המערך הטכנולוגי של החקירה,
ענבר (זהו, הוכשרת משפחה) שהייתה הגו׳קר שלנו
בכל מחלקות החמ״ל בחכמה, שקט ובנעימות שלה
לאורך כל שניה ולאורך כל הדרך,
אלון שנתקע בתאילנד
אבל תיעל את המצוקה והתסכול שלו
בגלל שהוא רחוק ליצירת Mayhem ברשת
ולהמצאת ״פאנל הנעדר״ הראשון בהיסטוריה,
תמר אשתי היקרה
שהרימה את כל העולם על הרגליים
מחמ״ל האונליין בכוכב הצפון
וגייסה את כל המי ומי,
וכמובן – אמא…
למרות הטביעה והנזק,
אהבת את אבא ודאגת לאבא
ותמכת באבא עד יומו האחרון…
רק מי שמכיר מבפנים
מה קרה ב-12 השנים האחרונות,
יכול להתחיל להבין בכלל מה זה אומר עליך כאדם.
הלוואי הייתי עשירית מהאדם שאת.
מעריץ.
*
אז הנה, הגענו ליום ראשון
והיום נביא כנראה את אבא למנוחות.
בגלל הקורונה, יש מקום בהלוויה רק ל-20 איש,
שזה מזל, אחרת אחרי כל הבלגן 500 מכם היו מופיעים
ולא נראה לי שבית הקברות הבוטיקי של זבולון
בנוי להתמודד עם זה.
החל מיום ג’ , אנחנו יושבים שבעה ב-
נופית תבור 26 0900-1300 ו-1600-1930
וארגיש honored לשבת איתך על קפה
ולהתחיל לעכל את ארבעת הימים השחורים
והמוארים שהיו לי בחיים.
לסיום, סוד קטן…
חרטתי בעט פארקר
על היד לפני שיצאתי לנופית:
1. FIND
2. DEAL
1. תשתמש בכל הכוחות המנטאליים למצוא את אבא
2. אחר כך, ורק אחר כך, תתמודד רגשית עם מה שתגלה
אז מעכשיו…
במקום בן שאבא שלו נעדר,
אני פשוט בן בלי אבא…
והאמת?
השלב השני מפחיד לא פחות מהראשון
תודה לכולכם, אוהב אתכם מלא
עידן
Unsubscribe [/https://wordsthatsell.krtra.com/u/oydy/g8da/Dx37] | Edit your details [/https://wordsthatsell.krtra.com/u/oydy/g8da/Dx37]
Cobra Marketing
.
.
Tel-Aviv 938659
Israel
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
