עמק האכזבה
הבוקר - שעון ארצות הברית שזה ערב בישראל - נחתתי בסן פרנסיסקו לקראת אירוע מובייל שיהיה פה מחר ונסיעת ביזנס-פלז׳ר ב-Route 1 עם אלון, שהוא גם אח וגם שותף לסטארטאפ
היוש אלקטרז!
בדרך לפה בנתב״ג וב-15 שעות טיסה עשיתי פריפלואו וחשיבה עמוקה על החיים והעסקים שלי. כמו תמיד, רמת הבהירות והחדות שנוצרות לי הן חסרות תקדים.
נראה לי שכמעט כל פריצת דרך עסקית שאי פעם הייתה לי בחיים הגיעה מביזנס פלז׳ר, חוץ מאיזה שמונה שנים שהייתי עני מדי בכיס לטוס ועני מדי במיינדסט לצמוח.
אחד הנושאים שאני תמיד חושב עליהם הוא איך לבנות לעצמי ולאקו-סיסטם היזמי שלי (שותפים-צוות-יזמי פרימיום) סיסטם להקמה של משהו חדש ומפחיד…
זה יכול להיות חברה חדשה מהניילונים
ערוץ רווח חדש
מנוע צמיחה חדש
או קו מוצרים חדש
עכשיו, אחד הדברים שהכי מורידים לי מיזם ומוכיחים לי שהוא לא ראוי להיות יזם, זה ציפייה לתוצאות מהירות ואם לא, אני בחוץ.
הנה למה:
דיברנו מלא על הספר האדיר הרגלים אטומיים של ג׳יימס קליר, במיוחד על ״אל תזין אפס״. אבל יש שם עוד מתנה גדולה -
עמק האכזבה!
שאלה יא פרצוף צנע בלי אנטנה:
כשאנחנו תוקפים משהו חדש בעסקים (ובחיים, תמיד זה same same but different), מה הציפייה שלי צריכה להיות, להצליח או להיכשל?
להצלי…
לא!!!
ברור שלהיכשל!
לוקח זמן, זיעה ומלא התמדה וגז על ניוטרל כדי להרים משהו חדש.
זה זמן שבו זה אתה לבד מול המציאות הקשה.
זה הזמן שאתה נרקב בעמק האכזבה.
*
האם אתה חזק מספיק לשלם את המחיר של לתת עבודה בחוסר וודאות, לספוג השפלות, ביקורות מבחוץ ובוז יום אחרי פאקינג יום בלי לראות תוצאות?
או שאתה חלאת המין האנושי ואם לא פגעת בנפט על החודש הראשון, או השנה הראשונה, אתה פורש ועובר למשהו אחר.
*
אני אישית למשל, חי בכל זמן נתון בכמה עמקי אכזבה במקביל. הנה שניים:
1. עמק האכזבה בלינקדאין. מאז שהתחלתי להוציא שם תוכן באנגלית כל יום אני שומע צרצרים. אבל זה על הזין שלי ורק מדליק אותי להמשיך להוציא ולהתמיד כדי להוכיח שוב למציאות עם מי היא מתעסקת.
2. עמק האכזבה בקוברה. פיתחנו שלושה קווי מוצר חדשים ולוקח זמן, מאמץ והתמדה לפצח את הפרסום-שיווק-מכירה שלהם. הצוות נותן בראש כל יום בכל הכוח.
עכשיו, זה לא שאני באמת מרגיש אכזבה. רחוק מזה.
בראש שלי בפנים אני מרגיש…
אתגר!
אני כבר יודע איך השיט הזה עובד. אני יודע שהזמנים האלה של לעבוד ״על ריק״ בעמק האכזבה הם המבחן של המציאות-
האם אתה ראוי לקבל הצלחה פסיכית, או סתם עוד דרימר מנותק וכלבה קטנה שחי או מת בהתאם למה שקורה עכשיו, במקום מה שיכול לקרות בעתיד.
אני יודע שמתישהו, ורק תוך כדי ריצה ועשיה מאסיבית, אמצע את התוכן באנגלית שיהיה רלוונטי ופגז לאוואטר חדש.
אז עד, צריך לתת עבודה בעמק האכזבה.
אני יודע שמתישהו, נפצח את ערוצי הרווח החדשים בגלל שיש בהם מהות, מומחיות אמיתית שטובה מכל מה שקיים בחוץ ורעב אמיתי של השוק.
אז עד, צריך לתת עבודה בעמק האכזבה.
אני לא חף מזה.
אתה לא חף מזה.
את לא חפה מזה.
אילון פאקינג מאסק לא חף מזה.
אז אל תהיה כלבה קטנה!
וולר
