צחוק בקופסה

 

ידידי היקר,

תגיד, אתה מכיר מישהו שאוהב את הצחוק המזויף

הזה של הקומדיות?  אתה יודע, הצחוק בקופסה.

 

ניסית לראות פעם את התכניות האלה בלי הצחוק

המזויף? לא מחזה נעים, תן לי לספר לך.

 

ובוא תשמע סיפור קצר, של 20 שניות בערך.

באוניברסיטת ייל בארצות הברית עשו ניסוי:

הושיבו את משתתף המחקר בחדר המתנה,

לפני ראיון. בחדר היו שחקנים שהתחזו לאנשים

שגם מחכים להיכנס לראיון.

 

 לפתע, עשן החל להציף את החדר וריח עז של פלסטיק

 נשרף הוזרם דרך מערכת האוורור. אבל השחקנים?

הם לא זזו . . . המשיכו לקרוא את הגרסאות האמריקאיות

של “לאישה” ו”בלייזר”.

 

ומה המשתתפים עשו? נשארו גם במקומם. לא זזו!

הם ראו את ההתנהגות של האחרים, ולמרות סימני

האזהרה הברורים (עשן, ריח חריף), חשבו לעצמם

שאם הם לא מתרגשים, “אז למה שאני אתרגש”.

 

זה הכוח של ה . . .

הוכחה חברתית

 

תראה,

באופן טבעי-הישרדותי, אנחנו נוטים לראות מה אנשים

אחרים עושים ולחקות אותם. הרי אין לנו זמן לברר את

המידע לגבי כל דבר. ולכן, האפשרות הטובה ביותר

היא פשוט לראות מה אחרים עושים ולחקות אותם.

בדרך כלל זה גם עובד מצוין.

 

כל זה פשוט מוביל למצב שבו אנחנו מושפעים ממה

שאחרים עושים וחושבים שאם “ההמונים” מחזיקים

בדעה מסוימת, אז בטח היא תתאים גם לנו.

 

מכיוון שלפי מחקרים, 95% מהאנשים הם חקיינים

ו-5% הם יזמים, החוק הזה עובד כמו שהשמש

זורחת במזרח ושוקעת במערב. כלומר, תמיד!

 

הנה כמה טריקים בשבילך

 

בטח ראית את טקטיקות ההוכחה החברתית בכל

מקום. הנה כמה דוגמאות:

  •          קניית לייקים או ציוצים כדי להראות תמיכה קיימת.
  •          פתיחת פרופילים מזויפים כדי להצביע על תנועה ועניין.
  •          צחוק בקופסה או מחיאות כפיים מתוזמנות באולפן.
  •          עדויות (Testimonials) של לקוחות בטקסט, תמונה או וידאו.
  •          שימוש במונחים כמו “להיט”, “מגיע לישראל”,

“רב מכר”, “זוכה פסטיבל קאן”, “מקום ראשון במצעד

הפזמונים”, “כפי שנראה בערוץ 2”, “יצאתי צדיק”,

“הכי חמים”, “הלהיט מאמריקה”, “המשחק שמטריף

המונים”, “הכי כדאי”, “רק 7 כרטיסים נשארו”.

 

בחברת הקודמת שלי, שהעניקה סיוע אקדמי לסטודנטים והפכה

למספר 1 בארץ תוך 11 חודשי פעילות עם מחזור של מעל

ל-150,000.00 ₪ בחודש בממוצע

(רק דרך חוקי השיווק שאתה לומד כאן)

היינו משתמשים בזה ככה:

(זה רק חלק מהדברים. יש דברים ממש חסויים שההסכם שלי

עם השותף אוסר עלי לחשוף)

 

“87% מהאנשים שאנחנו עוזרים להם בוחרים בחבילת הפלטיניום”

“אתה יודע שחבר שלך צביקה לקח גם את הכתיבת קו”ח, נכון?”

“64% מהסטודנטים ישתמשו במהלך התואר שלהם בשירות שלנו”

“92.7% מהאנשים שעזרנו להם, המליצו עלינו לחברים שלהם”

“יש לי עכשיו על הקו חמישה אנשים שמתחננים לסגור ונשארו

לי רק 2 משבצות לחודש הקרוב, אני חייב תשובה חיובית עכשיו

אם אתה רוצה שאעזור לך”  (יפה ששמת לב, יש פה גם שימוש במחסור).

 

קיצר, תשתמש בהוכחה חברתית

   אם אתה רוצה למכור יותר

 

שמע, אין משווק רציני אחד שלא מנצל את חוק השכנוע המפחיד הזה

בכמה וריאציות שונות במרקטינג שלו. מכיוון שגם אתה, ידידי

היקר, משווק רציני (אחרת לא היית חלק מהקבוצה המובחרת

שקוראת את המייל הזה), אתה מחויב להכניס אותו לשיווק

שלך.

 

לחיי הארנק המנופח שלך,

עידן

 

נ.ב

אם יש לך דרך יצירתית במיוחד בה

אתה משתמש בחוק ההוכחה החברתית,

אני, ושאר כיכר העיר, חייבים לראות את זה

שגר לי במייל חוזר ואבחר את הדוגמאות

החזקות ביותר.

 

 

 

 

דילוג לתוכן