״כל כך קל להיות מצליח היום, בגלל שכל שאר האנשים סביבך כל כך חלשים״
תוסף מיינדסט ל-Chrome שגיליתי:
במקום לפתוח את ה-Chrome ולראות את גוגל, או גרוע יותר פייסבוק קופץ לך מול הפנים… למה שהדבר הזה לא יקפוץ לך מול הפרצוף?
מת על התוסף הזה. תמונות רקע מטורפות, היכולת להגדיר מטרה יומית כל בוקר והציטוט מוטיבציה של היום עושים לי את זה.
למשל, הציטוט הזה אומר: ״קבל ביקורת ברצינות, אבל לא אישית. אם יש אמת כלשהי בביקורת, נסה ללמוד ממנה. אם לא, שכח ממנ״
מה אני רואה:
אנתוני ג׳ושוע, הדרך לקליצ׳קו. דוקו. נטפליקס
90,000 צופים. אצטדיון וומבלי. קרב בלתי נשכח של אליפות העולם במשקל כבד באגרוף. קליצ׳קו האלוף המכהן מול הכישרון האנגלי ג׳וושע. הזיעה, דם, תקוות מרוסקות וחלומות שמתגשמים. מאחורי הקלעים.
הדבר האחד שלקחתי מהסרט הסרט הזה הוא הקבוצה הקרובה שיש לג׳ושוע סביבו. כולם חגורות שחורות במה שהם עושים, ויחד עם זה…
כולם חברים קרובים.
לא רואים אותו ממטר, משאירים אותו שפוי מול התהילה, המעריצות והתקשורת ומוודאים שיעלה לזירה בכושר שיא – פיזי, ויותר חשוב מנטאלי.
האנשים שמקיפים אותך זה הכל.
אני כל הזמן אומר לצוות שלי – ״תהיו אמיתיים איתי. אל תייפו פינות, רק כנות קיצונית״ כי הדבר הכי גרוע שאתה יכול לאחל לעצמך כשאתה מצליח, הוא חבורה של ״יס-מנים״ שמנשקת את הקרקע שאתה דורך עליה.
מה אני שומע:
The American Life, Serial. פודקסט
ת׳אמת, נתתי צ׳אנס לפודקסט הזה הבוקר – והוא הפתיע בענק.
אתה בטח יודע שבארצות הברית שבתי הכלא של ארצות הברית מאכלסים את מספר האסירים הגבוה בעולם, ויותר גרוע…
את אחוז האסירים הגבוה בעולם!
כן, ארצות הברית נועלת מאחורי סורג ובריח יותר אזרחים מכל מדינה אחרת בעולם, כולל איראן, צפון קוריאה, רוסיה, ערב הסעודית, סוריה או כל דיקטטורה ״שטנית״ אחרת.
זה קורה בגלל העובדה שאת בתי הכלא מפעילות חברות פרטיות שכמו כל חברה פרטית – רוצות למקסם רווח, בגלל שעל כל אסיר הן מקבלות כסף מהמדינה.
למשל, חוק ה–three strikes and you’re out אומר שאם ביצעת 3 עבירות, בחלק מהמדינות אתה חוטף מאסר עולם.
ואני לא מדבר על רצח או משהו. החזקת גראס למשל, גם נחשבת לאחת משלושת העבירות.
הפודקסט הזה נכנס אל תוך הקרביים של מערכת החוק ההזויה של הדוד סם דרך ״המקרים הקטנים״, כמו אישה שנגעו לה בתחת בבאר, ואיכשהו -מועמדת להיזרק לכלא.
מה אני קורא:
Living with a SEAL, Jesse Itzler.
ג׳סי איצלר הוא יזם סדרתי, הקים למשל את השירות הראשון בארצות הברית של כרטיסיה למטוסים פרטיים.
הוא גם אולטרה מרתוניסט ובחור שאוהב לנסות דברים חדשים. אבל יום אחד, הוא הרגיש שהכלבה הקטנה בתוכו השתלטה עליו.
הביזנס רץ חלק מדי, החיים במנהטן הפכו לנוחים מדי והשגרה עקרה ממנו את היכולת לחשוב בגדול, כמו פעם.
מה אתה היית עושה?
איצלר שוכר את ״האיש הקשוח בעולם״ דיוויד גוגינס, כדי שיבוא לגור אצלו בבית, עם האישה והתינוק, 31 יום, ויכה בו כרצונו.
אני מקריא את הספר הזה בקול לתמר ואלין וכולנו נקרעים מצחוק מקריעת התחת שג׳סי עובר וציטוטי המארינס של גוגינס, כמו למשל:
״כל כך קל להיות מצליח היום, בגלל שכל שאר האנשים סביבך כל כך חלשים״
הספר הזה גם הורג מצחוק ובאותו הזמן מזריק מוטיבציה על סטריאודים לוריד. בזכותו, החלטתי לעשות צום כל יום שני כדי ״לאפס מערכות״
תמיד רציתי לעשות את זה, אבל הכלבה הקטנה בתוכי נצחה.
עד שהיא פגשה את גוגינס.
סופ״ש גדול, וולר
נ.ב.
מה הדבר האחד שלקחת מהמייל הזה ליישום מידי?
|
|
|