כשסיפרתי היום בבוטקאמפ Black Ops על טריק ממזרי
לקצר את השנים הקשות, ולהגיע ישר למצב שיש לך בו
מוניטין ושם שעובדים בשבילך…
נזכרתי תוך כדי בסיפור של קנת׳ קול, והבטחתי למישהי
בקהל שאזכיר את הסיפור שלו במייל, אז תהנה גם:
***
משולחנו של עידן וולר, ה-16 למאי, 2017
זה קצת מצחיק…
הרוב המוחלט של היזמים ומשווקי האינטרנט מאמינים
שיש ״סולם״ שאתה חייב לטפס עליו בדרך להצלחה…
ושמי שמדלג על כמה שלבים בבת אחת…
מרמה!
עכשיו, לא משנה אם אתה מאמין ב״סולם״ ומתקדם שלב-שלב
(למשל, צובר כל מיני הסמכות ותעודות על הקיר) ו…
לא משנה אם אתה לא מאמין בו.
הדבר היחיד שמשנה הוא ש… לכסף?
לא אכפת ממנו!
וממה לכסף כן אכפת?
ממה שנתפס על פני השטח. לדוגמא, מותג האופנה
קנת׳ קול.
היום?
אנחנו מדברים על מותג אופנה מוכר, שהפך את
המייסד הערמומי שלו לדיי עשיר:
אבל בתחילת הדרך?
קנת׳ קול הוא המייסד העני של חברת הנעלה
קטנה, חסרת חשיבות ואנונימית.
אבל הוא לא ראה בעיניים.
לא ״סולמות״ ולא בטיח.
וככה הוא פרץ לתודעה הגלובלית:
בשנות ה-90 נערכה במנהטן תערוכת האופנה הגדולה
בעולם, וביתן התצוגה הכי קטן בתערוכה הזאת עולה…
רבע מיליון דולר!
כנראה כמוך, גם לקול לא היה את הכסף הזה.
אבל היו לו שני רכיבים חשובים:
א. רעיון
ב. ביצים
אז הוא מתכנן את תכנית יום הדין:
״אם אצליח להחנות משאית ענקית מול המלון של
התערוכה, אני פשוט אשים שם את התצוגה שלי
ואדפוק את המערכת!
…נוכל לעצור אנשים ברחוב, לגרור אותם פנימה
למשאית, ולחסוך רבע מיליון דולר שאין לי״
אז הוא הולך ושוכר משאית תצוגה מפלצתית!
מחנה אותה מול המלון, ועל הדרך מתקשר לעיריית
ניו יורק לקבל אישור לפני שהמשטרה בועטת אותו
משם…
העירייה: ״אתה מפגר, תגיד? אין דבר כזה! אף אחד לא מקבל אישור כזה!״
קנת׳ קול: ״אתה בטוח, אף אחד?…״
העירייה: ״אף אחד! רק חברות להפקת סרטים!״
אז קול?
רץ ומשנה מיד את שם החברה שלו ל״קנת׳ קול הפקות״.
אז, מקבל אישור להציב משאית ״הפקה״ שמפיקה סרט
על ״הקמתה של חברת נעליים״.
קול שוכר שני צלמים שמסתובבים מחוץ למשאית עם מצלמות
ריקות מפילם, מחתים אנשים תמימים על טפסי הסכמה
להשתתף בצילומים של סרט שלא ייצא בחיים…
… והדוגמניות שלו תופסות אנשים ברחוב ומובילות
אותם לתוך המשאית על שטיח אדום.
(רציני)
וככה, קול מחנה את המשאית שלו על הנדל״ן הכי
מבוקש בארצות הברית, בתקופה הכי רותחת בשנה…
בלי לשלם על זה אגורה!
התוצאה?
הנעליים שלו פורצות למייסיס, ומשם הוא כבר כבר
הופך למותג בינלאומי.
ועכשיו עולה השאלה-
איך אתה מרגיש בקשר לזה?
האם קול רימה?
האם זה לא יותר מתעלול יזמי שובב וחצוף,
אתה יודע סוג של ״Hutzpa״?
אז כמו שאמרתי לך בהתחלה, לא משנה איך האדם
מהישוב ׳מרגיש׳ בקשר לזה.
הוא לא ביזנס מן, ובחיים לא יבין את האחריות והלחץ
של להיות ביזנס מן.
מה שכן משנה זה שקול לא התחשב ב״סולם״ וזינק כמה
שלבים קדימה בבת אחת, בדרך להפוך למותג-על גלובלי.
עכשיו, ברור שהוא הרתיח את החברות שכן קנו דוכנים,
אבל את מי זה בכלל מעניין?
שירתחו ויזעמו עד מחר.
עכשיו, למה בכלל סיפרתי לך את הסיפור הזה?
פשוט.
כדי שתפסיק לחכות לטקס ההכתרה שלך!
הוא לא הולך להגיע בקרוב.
עכשיו יכול להית שזה נשמע לך לא מוסרי,
לא אתי ולא הוגן…
ויכול להיות שאתה צודק.
אבל זה לא משנה, בגלל שאת הכסף
והלקוחות זה לא מעניין.
ואם תעשה את זה כמו שצריך,
הם יבואו אליך בלי לשאול שאלות.
לאב יו,
וולר
נ.ב.
אם אתה חושב שהסיפור של קנת׳ קול מיוחד, אז אולי
כדאי שתפשפש בארכיון על ההיסטוריה של ג׳ף בזוס (אמזון),
טוני רובינס ועוד אלפי יזמים מוכרים.
רמז 1: הם לא טיפסו על שום סולם ולא חיכו לאף אחד!
רמז 2: הדרך שלך לקחת את הצעד הראשון מחכה לך פה למטה,
תחת הכותרת ״הרסתי את תעשיית יחסי הציבור בישראל״
שלם וקח:
1. יש לך צ‘אנס אחד בלבד ליצור רושם ראשוני
סידרתי לך פתרון שיעזור לך במיילים, בפייסבוק, במודעות,
בסושיאל ובכל מקום שבו פוגשים אותך בפעם הראשונה.
ככה תציג את עצמך באופן מפרגן, מבסס מוניטין ואפילו חומק
מתחת למסנן הספאם של ה-‘כן בטח‘. תבדוק אותו מכאן
2. הרסתי את תעשיית יחסי הציבור בישראל
בדך כלל עושקים אותך בריטיינר קבוע של כמה אלפי שקלים
בחודש, עם הרבה הבטחות ותקוות שווא. אבל בגללי
תעשיית יחסי הציבור כועסת, וגוססת. למה? תראה את זה…
