לחטוף כדי ללמוד
(אם אתה חייב)
בשנה האחרונה אני מתמודד עם התרחבות עסקית טקטונית, שמחייבת אותי להפוך ליזם ואיש עסקים מדויק וחד הרבה יותר מוולר הישן.
אסביר.
כמו שסיפרתי לך אתמול, לפני שנה קיבלנו השקעה של 6.5 מ׳ דולר לפתיחת סטארטאפ,
מה שגרם לי לגלות בדרך הקשה את השוני האדיר בין ביזנס לייפסטייל לסטארטאפ.
בקצרה, ואולי אכתוב על זה עוד בעתיד, ככל שהעסק צומח בסטארטאפ העבודה מתרבה בזמן שבביזנס ״רגיל״ היא מתמעטת.
בנוסף, אחרי ארבע שנים שבהן מועדון ה-100k ״חי״ במסגרת קוברה מרקטינג,
והגביל אותה והוגבל על ידיה... מחר אני ומנו חותמים על שותפות ״על הנייר״,
(עד עכשיו זה היה בלחיצת יד) ופותחים את חברת ה-100k.
בנוסף, בקוברה הצוות הבכיר שלי מצמיח פעילויות עסקיות חדשניות שיקחו את השוק לרמה הבאה,
למשל בגזרת מינוף הדאטה, המובלת על ידי אורלי טוריס, שמסתתרת לך בפאנל.
אתמול משה פרקש, מנטור ב-100k, שאל אותי מה אני חושב שיהיה הטרנד הבא בעולם הייעוץ העסקי,
אחרי שטובי היועצים העסקיים בישראל מעתיקים (שוב) את וולר ואונסים לשחיקה את המונח ״סיסטמים״.
אמרתי לו שאני בטוח שזה דאטה.
הוא אמר שבכלל לא בטוח, כי לרוב היזמים אין מספיק תנועה כדי לנצל אותה.
הם קטנים מדי.
אמרתי לו שגם כשהתחלתי לחפור על סיסטמים לפני שלוש שנים, לקטנים לא הייתה סיבה לבנות סיסטמים כי לא היה להם שום דבר שעובד.
ושגם לפני ארבע שנים כשהוצאנו את ה-100k, הייתה בלתי נתפס מבחינת היזם שמגלגל את ה-20-30k
שלו לחלום על 100,000 שקל בחודש.
אז יש את בלות׳רון שצומחת בטיל
ואת קוברה שאני יו״ר שלה
ואת מועדון ה-100k שאני היו״ר שלו
ואת הבית שלי שאני, לצערי, גם היו״ר שלו
קיצר, הדבר הזה דחף אותי לקחת בעלות קיצונית על חולשה רצינית שלי
והיא התעסקות במספרים. הסיבה פשוטה: אין דרך טובה לשלוט ולהבין
מה קורה מיד בכל הגופים העסקיים האלה (בית הוא עסק, בעולם שלי...
צריך להרוויח ולא להפסיד)...
חוץ מלהתעסק במספרים.
להיות מודע למספרים.
לחיות את המספרים.
למשל, נוצרו לי כמה בעיות שלא צפיתי מהפיכת ה-100k לחברה עצמאית,
בגלל שלא חזיתי מה שיקרה עם מודל תגמול הצוות וההוצאות הקבועות של קוברה.
הכל פתיר כמובן,
כי כמו שאמר גארי הלברט ז״ל:
״אין שום בעיה שקופי לא יכול לפתור״
אבל האמת שלא ראיתי את זה בא.
אז כמו שאמא שלי תמיד אומרת:
״עידן, אתה צריך לחטוף כדי ללמוד!״
אז חטפתי.
ואני לומד...
בגלל שאני יודע שאם לא אגיע לרמת חגורה כחולה במספרים ודאטה בעצמי,
משהו, מתישהו, יתפוצץ לי בפנים ואני לא מוכן שמחדל כזה יתרחש.
אז אני לומד...
לומד להתעסק עם המספרים, הדאשבורדים והגראפים. ואני חושב שגיליתי איך להפוך את החולשה שלי למשהו שאני לא מתוסכל וסובל מלעבוד עליו.
הנה מה שלמדתי עד עכשיו:
1. המפתח לחיסול חולשה - להתעסק בזה יום יום, לא פעם ב...
בגלל השליטה הכלכלית ברמה 10 מ-10 שכפיתי על הרואד-טריפ המשפחתי ביוון,
יצא לי לעבוד על הדאשבורד הכלכלי של הטיול יום יום. להזין בו נתונים. לעקוב אחרי המגמות וכל זה.
חזרתי לפתע עם שריר מפותח שמאפשר לי לתקוף את הדאשבורדים והמספרים היותר מורכבים של העסקים ושל הבית,
רק בגלל ההתעסקות היום יומית הזאת.
אז מאז שחזרתי, אני מתעסק בגיליונות עם המספרים, טבלאות, גרפים ודאשבורדים
כל יום במשך 15 דקות לפחות. פעם אני מזין דאטה. פעם לומד מיוטיוב איך לייצר גרף או תרשים.
פעם אחרת לוקח פונקציה ולא קם עד שאני מצליח לגרום לה לעבוד.
עולם אחר.
2. איש עסקים ויזם רציני לא יכול להוציא החוצה את ״החיים עם מספרים״
פה טעיתי.
עד לא מזמן, הצוות שלי - בעיקר דותן ושני - היו מתעסקים עם החישובים, מספרים, העברות, משכורות,הוצאות והכנסות ורווח ופעם בחודש היינו עושים ישיבה ורואים מה המצב.
אמנם זאת כבר הייתה התקדמות רצינית מהתקופה בה עשיתי כסף רציני,
אבל חייתי בחרדה כלכלית בגלל שלא ידעתי כמה נשאר לי בכיס...
אבל עדיין, לא מספיק.
העניין הוא לא ״להתעסק״ עם המספרים, אלא ״לחיות״ אותם.
כשאתה חי משהו, אתה מודע אליו, נושם אותו וחי אותו יום יום.
זה מאפשר למוח שלך להבין ולהפיק מסקנות ותובנות.
עכשיו כשמוח אסטרטגי עסקי ושיווקי כמו שלי יודע לתכלל במשוואה גם את המחיה האינטימית לצד המספרים,
הפוטנציאל פה בגלל פסיכופטי.
אז אולי טעיתי בעבר שלא עשיתי את זה,
ואולי עכשיו פשוט הגיע הזמן שמכריח אותי להשתדרג ולעלות לרמת השליטה הבאה,
לא יודע...
אבל סתם שתדע, שאם יש לך עכשיו כמה עסקים, גם אם אתה לא מנהל אותם ביום-יום
כמו שאני לא מנהל hands on את קוברה או את מועדון המאה קיי... ובית עם ילדים והוצאות...
השיט הזה צריך להיות מנוהל ותחת מעקב יום יומי...
שלך.
אני באמת מאמין היום שלמנכ״ל או יו״ר אסור בתכלית האיסור להוציא החוצה ולמנף את המחייה עם המספרים של העסקים שלו.
ברור שמישהו אחר יכול להכין לך את הגיליונות, גרפים, תרשימים, דאשבורדים,
אבל ה״מחייה״ היום יומית איתם חייבת להיות שלי, ושלך.
3. מוח יצירתי עושה פלאים עם העולמות שהוא נושם וחי ביום יום
מה שאני בא להגיד פה זה שאם אתה אדם יותר מוח ימין יצירתי, ביחס למוח שמאל אנליטי,
אתה כנראה סולד ממספרים. לא מתחבר למספרים. שונא מספרים.
אבל...
אם אתה מתעסק איתם יום יום, הסלידה מתפוגגת, התסכול מתמזער בגלל שאתה
מפתח מסת שריר והופך להיות טוב יותר בלהתעסק איתם ואז המוח היצירתי שלך
פתאום נכנס לפעולה, ומפיק את אותן תובנות גאוניות ממספרים, כמו שהוא רגיל
להפיק מאפיקים עסקיים שאתה אוהב.
***
מה שיפה בביזנס זה ההתפתחות האישית והמקצועית שהוא מכריח אותך לעבור,
בדרך הקשה. בדרך לכל פסגה חדשה, תגלה שדים נוראים וחדשים.
תגלה כמה אתה לא יודע.
כמה חשבת שאתה all that ואתה בעצם דיי חובבן.
כמה האגו שהתנפח מלזכות באליפות של ליגה א׳,
מצטמק כשהוא עולה על הדשא של ליגת האלופות.
ואז אתה נכנס עמוק פנימה לנשמה שלך...
שואל את השאלות הקשות...
חווה את הכאב...
וצומח לגרסה הבאה.
וכשסוף סוף זה קרה ובאמת הפכת לאיש עסקים ויזם נקסט-לבל?
הכל מתחיל מחדש.
וזה יפיפייה.
וולר,
