בוכה?

דיברו איתי היום לפחות חמישה יזמים שהתבכיינו על תוצאות הבחירות. הייאוש נטף מהם. גם עצרו אותי במסעדה כמה שחגגו ״ניצחון״, כאילו שעשו או ניצחו משהו בעצמם.

 

הפקודה שלי לכל היזמים האלה הייתה זהה:

 

״סתום ת׳פה, תפסיק להתבכיין, להתקרבן או לחגוג ותחזור מידית להתרכז בדבר היחיד שאתה שולט בו באמת -

הביזנס שלך, ההון שלך והחיים שלך.״

 

הנה אמת שהולכת לכאוב לך:

 

לוזרים בורחים למעגל שליטה חיצוני (External locus of control). זה המקום שבו אתה תמיד מתעסק בראש הנגוע והחולה שלך בדברים שמחוץ לשליטה שלך, כמו בחירות.

פסיכולוגית, להתעסק בשיט חיצוני לטוב או לרע וממש לשמוח או להרגיש רע בגללו, רק מעיד על מצוקה תפקודית.

 

מהי מצוקה תפקודית?

 

חוסר האמונה התת-מודעת שלך שאם תבחר להתעסק ולשים פוקוס חסר רחמים על החיים והביזנס שלך, יצא לך מזה משהו גדול.

אדם שמתעסק בחרא מבחוץ כל היום בראש, הוא אדם חולה. ולא רק זה, הוא אדם שלא מאמין בעצמו. לא מאמין בביזנס שלו. לא מאמין בכוח של עצמו לשנות את הגורל של עצמו.

 

קיצר, לוזר.

או במילים קצת יותר חדות:

 

״זה שמזיין את השכל מהיציע, אבל נטול ביצים מדי לעלות על המגרש״

 

אל תהיה האדם הזה.

אני מסוגל להבין אם הפכת אליו מאז אתמול,

אבל אני טורח להקדיש את הזמן היקר שלי כדי לשלוח לך את המייל הזה, שיתן לך את הדקירה מקדימה שאתה צריך כדי לצאת משם.

 

אתה לא קורבן.

לא הפסדת אתמול.

גם לא ניצחת אתמול.

החיים שלך לא הולכים להשתנות ביותר מ-1% בעקבות אתמול,

אלא אם תיתן להם.

 

מה שכן...

 

התבאסת ועולים בך רגשות שליליים?

 

יופי, תתעל אותם לטובת תקיפה בביזנס. סגירת עסקאות. הקמה של משהו חדש ושעיר וגדול ומפחיד. תתעל אותם לעשייה מאסיבית.

 

אתה מבסוט ומוצף ברגשות חיוביים ואנרגיה?

 

יופי, תתעל אותם לטובת תקיפה בביזנס. סגירת עסקאות. הקמה של משהו חדש ושעיר וגדול ומפחיד. תתעל אותם לעשייה מאסיבית.

 

בגלל שזאת האמת:

 

כל פעולה שתעשה לטובת עצמך והביזנס שלך,

משפיעה על איכות ורמת החיים שלך פי אלף מאיזה פוליטיקאי פייק שעושה לך הצגות על המסך שאתה מעניין אותו.

 

הקריירה של הפוליטיקאי מעניינת אותו.

המשכורת והתנאים שלו מעניינים אותו.

להיות חתום על איזה שינוי או תקציב שמן מעניין אותו.

לקבל כתבה בעיתון ובטלוויזיה מעניין אותו.

להתמוגג מעוד לייקים בטיקטוק מעניין אותו.

להשאיר אחריו מורשת מפוארת מעניין אותו.

 

אתה, אישית, לא מעניין אותו.  

אבל בניגוד אליך-

 

הוא עשה את העבודה שלו!

 

תקף בכל הכוח את מה שהוא אמור לתקוף, ולא אכפת או משנה או מזיז לו אם אתה אוהב אותו או לא.

 

העבודה שלך היא לעשות את אותו הדבר:

 

להחזיר את המבט והפוקוס וההתעסקות פנימה, אל עצמך.

להרים את הראש או להוריד אותו, 

ולתקוף הכי חזק שאתה פאקינג יכול את ה-100k שלך או את ה-10m שלך 

או את היוניקורן שלך. 

 

רק תזכורת,

וולר

 

דילוג לתוכן