בשבילי...

 

הדבר הכי בלתי-מוערך בחיים הוא מסגרת קשה רצח

שגורמת לך לחשוב יום יום:

 

״אני אפס״

״אני לא טוב מספיק״

״אני מאכזב את עצמי ועומד להשפיל את עצמי״

״אני עומד להיכשל״

״פאק, אני מאכזב את השותפים והעובדים והמשקיעים שלי״

״מרגיש לי שזה גדול עלי״

״סעמק, חייב להשתפר״

״אלוהים יעזור לי, אני לא יודע כלום״

״מה לעזאזל עשיתי?!״

״כולם בחדר המזדיין הזה חכמים ממני!״

 

אם אתה לא חי את החיים שלך יום-יום עם הדיבור הפנימי הזה בראש,

הפסקת להתקדם ולהתפתח. האמת היא שככה נשמע ה״דיבור הפנימי״

בראש הקודח של אדם בצמיחה אגרסיבית. 

 

ככה הוא נשמע בראש שלי כרגע.

 

עם כל הפאסון של וולר, וכל הצמיחה המהירה, הסטארטאפ, ההפיכה ליו״ר

קוברה ומינוי מנכ״לים, וכל החיוכים והמכות מעדן...

 

אין יום בחיים שלי שאני לא מרגיש ככה.

 

עכשיו, יבואו יפי הנפש, החלשים והפריכים ויגידו -

״אה, זה חיים שלא שווה לחיות״

 

שיגידו.

ההישגים הרציניים בחיים לא שמורים למי שלא מוכן לקפוץ ראש לים העמוק, סוער וקר

ופאקינג סומך על עצמו שילמד לשחות מספיק מהר.

 

זאת האמת.

חיכוך מקסימלי מוביל לצמיחה מקסימלית.

בכל יום יש לך הזדמנות לשים את עצמך בסטייט של חיכוך מקסימלי, 

מסגרת של חיכוך מקסימלי.

 

לפעמים זאת יכולה להיות תכנית ליווי עסקי שגורמת ללחץ הדם שלך לעלות

כבר מהרגע שעשית את ההעברה העצומה שלה.

 

לפעמים זה יכול להיות לפתוח חברה חדשה בתחום חדש לגמרי, לגייס נבחרת

חלומות של מיליארדרים ולנסות לעמוד בציפיות הבלתי אפשריות שלהם.

 

לפעמים להצליח להשתחל לקבוצת אנשי עסקים שכולם ללא יוצא מהכלל עושים

פי 10 ממך וחיים חיים בכוכב אחר לשלך, ולנסות להביא ערך וללמוד כמה שיותר

מהר.

 

באמת שאני מאמין שהעניין פה הוא לסמוך על עצמך שתלמד לשחות בזמן,

וכדי שבאמת זה יקרה, תמיד קח בחשבון שהכל ב-100% הוא עליך. על הגב שלך.

על הנשמה שלך. על הגוף שאתה בונה (או הורס). על המנטאליות שאתה מחשל,

או מרכך.

 

קיצר-

 

לצמוח אגרסיבית זה חרא רציני,

לצמוח אגרסיבית קורה רק בסביבה קשה, 

ופאקינג אין דבר שווה מזה!

 

סופ״ש חזק פרצוף,

וולר