2 מיליארדרים

נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל נפגשתי ב-72 השעות האחרונות לשיחות ביזנס עם שני מיליארדרים בסביבות גיל 40 -

 

אחד צעיר ממני בקצת ואחד מבוגר בקצת.

אחד self made, אחד מאחת המשפחות המוכרות בארץ.

אחד כחבר שהצטרף לדינר, אחד כמשקיע.

 

הנה כמה דברים ששמתי אליהם לב מהשיחה איתם:

 

  • קודם כל ומעל לכל, שניהם היו נחמדים ונגישים אש. אנשים כמוני כמוך. לבושים רגיל, נראים רגיל, מתנהגים רגיל.
    הם לא מיליונרים שלשולים באחדות שמחזיקים מעצמם ריץ׳. כנראה שהון ברמות כאלה מחזיר אותך לרצות להיות בן אדם. 


  • מה שכן, שניהם היו חדים מאוד בביזנס מודל׳ס ופיננסים. מאוד מאוד חדים בזה. אתה לא צריך להסביר להם מה אתה עושה חצי שעה. הם מבינים ישר, ואז המוח שלהם עובר ישר למימון - איך אתה גדל? מאיזה כסף? של מי? באיזה עלות? אחוזים בחברה? קרדיט ליין? בכמה? באיזה תנאים? בעצם, עכשיו כשאני מנתח את זה לאחור איתך, הם חדים מאוד בביזנס מודל׳ס, פיננסים ובצד המשפטי של הדברים, שקובע את התנאים של המימון ואת הסיכון שלו.


  • הם אנשים של אנשים. אם כבר יש לך לך על הקנה בביזנס כמה Xים, אתה יודע שמהר מאוד האנרגיה והתושיה והטאלנט והזמן שלך מתכלה. ואז, אתה לא יכול לצמוח לבד. להפך, ה׳לבד׳ במצב של הצלחה עסקית הופך לסיוט הכי שוחק, שחור ורע שאתה יכול לדמיין. אתה מרגיש בשיחה איתם איך הם בוחנים אותך מעבר לחיוך הנעים על הפנים. אני גם בטוח שמי שהצליח להגיע לרמת ביזנס של מיליארדים, הוא שופט מצוין של אופי, ערכים ויכולות של אנשים. 

  • בהמשך לסעיף הקודם, בשיחה עם אחד מהם הוא אמר מה שאני ואלון גילינו בשנים האחרונות: ״ההבדל בין עובד גרוע לעובד מצוין הוא לא 10x, אלא 100x ואולי גם 1,000x.״ והנה עוד תגלית שתפוצץ לך את המוח:

  • אותו יזם גם אמר על 850 (!) העובדים שלו: ״הרצנו ממוצע שכר של העובדים הכי חזקים ושל הכי גרועים. לא ראינו שום הבדל בתוצאה.״ מסקנה - רמת השכר שאתה מגייס בה מועמד לתפקיד לא אומרת הרבה על הביצועים שלו. אי אפשר לסמוך עליה כגורם חיזוי. זה אומר שאם מישהי מבקשת ממך 12k ומישהי אחר מבקשת ממך 32k על אותו תפקיד- אתה ממש לא יכול לסמוך על הזה שהיקרה יותר תהיה טובה יותר או שה״זולה״ תהיה גרועה יותר. 

  • וזה רק מצביע על זה שאתה חייב לפתח את היכולת שלך לקרוא אנשים מצד אחד, ולבחון אותם כמו שצריך לתפקיד מצד שני. משימת בית היא חובה חובה חובה. בלי זה, הכל דיבורים וקורות חיים שכולנו יודעים מה הם שווים. כנאמר-

  • ״גיוס אסור שיהיה עניין של ראיון עבודה, אלא עניין של אודישן.״ 

  • כמו שזמר לא יכול לזייף (ליטרלי) את הדרך שלו לחוזה עם סוני מיוזיק, ככה גם המועמדים שלך אסור שיוכלו לזייף את הדרך שלהם לתפקיד.

  • האנשים האלה שניהם משקיעים פעילים, והיו משקיעים פעילים גם לפני שהיו מיליארדרים. להיות משקיע פעיל אומר לפתח שרירי ביזנס חזקים של... עברנו על זה יא פרצוף, חשבת שלא אשתיל לך פה איזה ׳פרצוף׳ אה... ביזנס מודל׳ס,פיננסים, הצד המשפטי ואנשים.אבל הכי של אנשים. מקובל מאוד היום שקרן הון סיכון שאוהבת יזם שהוכיח טראק רקורד, תיתן לו מימון של 20-30 מ׳ דולר למיזם חדש עוד לפני ש...

     
  • יש לו רעיון!

  • משמע: היזם והצוות שלו > מהרעיון.

  • לכל מטומטם עם חצי שכל בישראל יש רעיון ישראלי. עשירית מהרעיונות האלה הם באמת טובים, אבל אולי יזם אחד מכל אלף מסוגל לממש אותם. יכולת הביצוע - היכולת להרים את הדבר הארור - היא המאפיין הכי קריטי של יזם, הרבה יותר מהרעיונות שרצים לו בראש. 

  • ברגע שאתה נכנס לאזור בשיחה שאתה לא שולט בו ב-100%, הם יריחו אותך בשניה ויחפרו פנימה. זה אומר שאתה לומד מהר מאוד לעצור את עצמך לפני שאתה מחרטט, אפילו ממש ממש ממש בקטנה. אתה יודע שהם ישמעו את ההכללה, ההשמטה או עיוות המציאות שהרגע השתחרר לך מהפה, יתפסו אותך וגם אם לא יתעמתו איתך ישירות - החרטה שלך תיחרט להם במוח כנקודה שחורה לרעתך. האמת שאת התובנה הזאת למדתי על בשרי כבר לפני שנה וחצי בערך.

  • נפגשתי עם יזם בגילי שבנה חברת אתרי השוואה, כמו המודל של נטורל אינטלג׳נס, לשיחה על התגלית המטורפת שלנו של האפליקציות. לא קלטתי בשיחה לשניה שאני מעורר בו רגש שלילי.חשבתי דווקא שהולך לי דיי טוב. הוא הנהן, התרשם,אמר ״מרשים מאוד״, חייך חיוך ענק כשנתתי לו את הספר שלי עם הקדשה ואמר שהוא חייב לספר על זה לחבר טוב שלו, ש״בטוח ירצה לרדת לעומק הדברים.״

  • רק שנה מאוחר יותר גיליתי שהבחור הזה מטנף מאחורי הגב עלי ועל בלות׳רון בפני קרנות הון סיכון שלמזלי, לקחו אותו כיועץ, בגלל שאנחנו ״לא רציניים.״ ובכלל, אני רק רציתי לבקש ממנו עצה. מה היה עושה במצב דומה לשלי. נשבע על יד על הלב. לא רציתי ממנו שקל, דולר או יורו. אבל עצם העובדה שלא באתי מוכן לפגישה איתו, מחקה אותי אצלו ועוד עוררה כזאת תחושה רעה שהוא בחר לטנף באופן פעיל ולהרוס. 

  • ואני? הופתעתי. הרי בעולם המרקטינג תמיד הייתי ידוע בזה שמנצח את המלחמה עוד לפני שהיא מתחילה. בזה שתמיד מתכונן הכי טוב, הכי לעומק. אחחח... המציאות! אין ולא יהיה כמו הצריבה שלה.

 

***

 

טוב, בטוח אני מסוגל לגרד לך עוד תובנות מהמפגש עם השניים האלה, אבל התכוננו לפגישה היום עם הקרן שלנו מיום חמישי האחרון, כולל מלא עבודה בוויקנד...

 

אז באופן נדיר וזמני ביותר,

כמעט נגמר לוולר הדלק!

 

בכל מקרה, אני חושב שהמסקנה של המייל הזה, כמו תמיד, היא שכולנו צריכים פאקינג להרים רמה יום יום, שעה שעה, דקה דקה ושניה שניה, כדי לכבוש את הפסגה הבאה. 

 

אתה אף פעם לא טוב מספיק,

ואם אתה כן - סימן שהחלומות והמטרות שלך קטנים ועלובים מדי.

 

זאת האמת.

 

גם אם אתה אוהב אותה 

וגם אם לא.

 

אל תהיה כלבה קטנה וצא לתקוף,

וולר

 

דילוג לתוכן