״Nothing hard comes out of soft״

 

תרגום:

 

״אין דבר חזק שנולד בגלל רכות״

 

מת על המשפט הזה. מייצג את כל מה שיש לדעת על הצלחה בעסקים.

 

אבל זה לא הכל.

 

אני גם אוהב אותו בגלל שהוא מפלה באופן קיצוני בין מי מאיתנו שמסוגלים להחזיק חזק בזמנים הקשים, או יותר טוב - ליזום זמנים קשים בחיים שלהם...

 

לבין מי שבורח כשקשה.

נס כשהוא מתוסכל.

נוטש, מאשים ומתקרבן כשהלחץ גדול מדי.

 

אני אמנם שרוט חזק לכיוון הצד של הזמנים הקשים. כמו שאחי אלון אמר לי בזמן הנסיעה שלנו על route 1 מסן פרנסיסקו ללוס אנג׳לס:

 

״אתה באמת מתעורר לחיים רק כשיש משבר״

 

עכשיו, אני ממש, אבל ממש, לא ממליץ לך להיות כמוני.

לחיים כאלה יש מחיר כבד שאני משלם כל יום -

 

למתוח את הגבול עוד ועוד מלא פעמים גורם לי למתוח אותו יותר מדי, ואז אני משלם את המחיר. 

 

אבל אני מת על הלייפסטייל הזה, על רכבת ההרים הזאת, על הלהתרגש ממה שאני עושה יום יום...

 

ומבחינת לוח התוצאות הכלכלי, אני מרגיש שזה שהמתכון המסוכן מבחוץ הזה הוא הדבר הכי בטוח ביותר ליצירת עושר מטורף שהמוח שלי לא מסוגל לתפוס. 

 

איך אומרים בעולם ההשקעות לציבור הפחדן שדוגר על הכסף שלו בפק״מ -

 

הדבר הכי מסוכן הוא לא להסתכן!

 

כמה נכון.

 

וכשאני כותב לך עכשיו וחושב על זה, אפשר לכתוב את המשפט למעלה גם ככה:

 

״Nothing BIG comes from certain״

 

(״שום דבר גדול לא נוצר מחיפוש וודאות״)

 

וכשאני חופר אחורה בחיים שלי, פתאום ברור לי כמה זה מהדהד נכון.

הנה כמה דוגמאות:

 

• פגשתי את אשתי תמר בהולנד כשהייתה בת 19. והיא הרבה מעל הליגה שלי.
  היו לה ים אופציות של בחורים גבוהים ממני, יפים ממני ועשירים ממני. אם הייתי
  מחפש וודאות (לא לקבל דחיה), לא הייתי פועל בכיוון בחיים. היה לי 99% לקבל ברקס.
  עד היום אני לא מבין איך לא נתנה אותו. מה לעזאזל היא חשבה?! 🙂
  
  
• אחרי הצבא נסעתי לעבוד בעגלות ים המלח בלונדון כדי להכריח את עצמי לפתח כישורים בין אישיים.
  נסעתי עם אפס וודאות לגבי הכסף שארוויח, ובאמת - לא הרווחתי כסף.
  הייתי מוכרן בינוני מינוס אבל וואלה, פיתחתי לכל החיים את היכולת לדבר עם אנשים שאני לא מכיר, אם אני חייב, כלומר מחייב את עצמי.
  
  
• ממש בתחילת הדרך בדיגיטל, בימי כנחש קופי צעיר, שאפתן ופעור, נכנסתי לעבוד בקמפיינים הכי גדולים בארץ רק על בסיס תוצאות, כלומר - כסף שנכנס.
  הייתה לי אפס וודאות בכל קמפיין והייתי צריך להסתכן בעבודה של ימים ארוכים ומתישים,ולהרוויח בסוף אפס אחד גדול.
  החרדה להישאר על האפס הפכה אותי למרקטר חד פי אלף.
  התוצאה הייתה שני קמפיינים שבאמת השאירו אותי על האפס, אבל סביב 13 אחרים שהביאו אותי לממוצע של 160,000 בחודש לכיס.
  
  
• סיפור שאתה בטוח מכיר: ביום שבו אני ומנו פתחנו לראשונה את ההזדמנות להגיש מועמדות למועדון ה-100k,
  רציתי to bail to hell off. לא להופיע. הייתה לי אפס וודאות שבאמת היזמים יצליחו להגיע ל-100,000 פאקינג שקל בחודש בתכנית,
  ופחדתי שיבואו להאשים אותי אחר כך שמכרתי אשליות. מנו ניסה לתפוס אותי בטלפון אחר שכבר הגיע למועדון היין ואין וולר, ובסוף החלטתי לענות ולהגיד לו -״אל תדאג, מגיע ויהיה מה שיהיה״.
  יצאה מזה תכנית הליוי העסקית הכי יקרה,מבוקשת ועם התוצאות המתועדות הטובות בארץ. 

• אחרי שאני ואלון התפוצצנו עם גילוי עולם האפליקציות, הבנתי שזה לא עסק רגיל כמו שאני מכיר, אלא חברת טק לכל עניין ודבר.
  אמנם המודל העסקי עומד מעל הטכנולוגיה, אבל עדיין - בלי טכנולוגיה מתקדמת אין פה ביזנס.
  אז באפס וודאות שיצא לי מזה משהו ובוודאות מלאה שאשפיל את עצמי בפני אנשים חכמים שגם 
  ככה אני מרגיש נחות לידם - מה שבאמת קרה - יצאתי לצוד יזמי טק חכמים בעיר. 
  נפגשתי עם הרבה חבר׳ה, אחד מהם איכשהו הפך לאויב ברמה האישית בגלל ש״לא באתי מוכן לפגישה״.
  העניין הוא שלא ידעתי אז מזה להגיע מוכן לפגישה כזאת, אז למדתי בדרך הקשה.
  בכל מקרה, איכשהו הפגישות האלה הפכו לכדור שלג שהלך והתגלגל וכשהגיע לתחתית הגבעה - התנוססה עליו הספרה 6.5 מ׳ דולר, וככה נולדה בלות׳רון,
  ששווה היום לפי הערכות ולפי המודל העסקי של אגריגטור עסקי סאבסקריפשן, סביב 50 מ׳ דולר. 

 

מצד שני, כשאני מנסה לחשוב על דברים גדולים שקרו לי כשחיפשתי וודאות, המקרה הראשון שקופץ לי הוא הקמת סטארטאפ בגיל 28 עם אחד התעשיינים הגדולים בארץ. 

למרות שהביזנס מודל היה נוראי, עדיין נכנסתי לזה בגלל הוודאות -

 

• קואצ׳ינג עסקי של אדם עשיר ומנוסה וחכם קיצונית

• הבטחה למשכורת של 12,500 ש״ח בחודש (בטח שווה ערך ל-17,000 ש״ח)

• 25% ממניות החברה

 

התוצאה הייתה קוברה מרקטינג, בגלל שזרקו אותי משם אחרי שלושה חודשים בבושת פנים, עם איום תביעה של 500,000 שקל אם אעיז לפצות את הפה על הנישול שלי מ-25% האחוז.

 

אין...

 

לחפש וודאות זה האינסטינקט, והגיהנום, של כולנו. 

 

למה לשים 100k על ה-100k אם לא בטוח שתגיע ל-100k? 

למה לפתוח את הסטארטאפ ולהיכנס all in על הרעיון שלך אם לא בטוח שתגייס לו כסף?

למה להקים ערוץ רווח עם פוטנציאל פסיכי אם לא בטוח שתביא את המכה כבר בשנה הראשונה?

למה להתפטר מהדיי-ג׳וב כדי לטפח עסק צד שאת אוהבת אם לא בטוח שלא תשרפי שנתיים-שלוש בניסיון להרים משהו שבסוף... נכשל?

ולמה להסתכן ב״לא״ צורב לפרצוף ולהתחיל עם ההיא שאתה מאוהב בה בסתר והרבה מעל לרמה שלך, אם לא בטוח שתגיד ״כן״?

 

אם אתה מחפש וודאות כרוני, אני מבין אותך לגמרי, אבל לגמרי לא איתך.

 

בסופו של דבר, חוץ מסביב 300-400 איש בערך שעדיין בגיל בית ספר,

כל מי שקורא את המייל הזה צבר ניסיון חיים כלשהו ואני מתערב על מה שאתה רוצה שגילית שהמייל הזה נכון ואמיתי -

 

כשאתה נכנע לוודאות אתה מקבל פצצה מהחיים.

כשאתה נכנס בפחד ומורא לאי וודאות אתה מקבל משהו ענק

 

(או שיעור ענק, שאחר כך הופך למשהו ענק)

 

וואו, יצא הרבה יותר טוב ממה שחשבתי המייל הזה.

איך הגעתי בכלל לוודאות וחוסר וודאות? 

 

גנוב כזה.

 

אוהב אותך פרצוף וצא לתקוף בחרון אפך,

וולר